<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה בן גרים</h1>
<h2>דף ט.</h2>
גרסינן רבי יונתן בן עכמאי ורבי יהודה בן גרים תנו פרשת נדרים בי רבי שמעון. איפטור מיניה באורתא. בצפרא הוו קא מיפטרי תו מיניה. אמר להו לא איפטריתו מינאי באורתא אמרו ליה לימדתנו רבינו תלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך שיפטר ממנו פעם אחרת שנאמר [מלכים א' ח'] ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו. וקשה לי (ללמד) [לומר] שרבי יהודה בן גרים זה הוא רבי יהודה בן גרים דבמה מדליקין [שבת ל"ג ע"ב] שהלך וסיפר דברי רבי יהודה ורבי שמעון למלכות שעל ידו הוצרך רבי שמעון להחבא במערה ולהיות בצער כדאיתא התם. ופירש [רש"י] בן גרים. בן גר וגיורת. שאביו ואמו היו גרים שנתגיירו ולא נתכוין להשמיעם למלכות אלא על ידי קול שסיפר לאביו ולאמו נודע למלכות ולבסוף הענישו רבי שמעון. דהא בבמה מדליקין כל הספרים יהודה בן גרים. והכי נמי בפרק ראשון דמשקין בכל הספרים רבי יהודה בן גרים. וכיון שאמר לו רבי שמעון לבנו לילך אצלם [מוכח] שהיו אנשים של צורה שברכתם עושה פירות.
